החלטה בתיק ת"א 746-11-08

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה.

העובדות הרלבנטיות

1.       התובע, יליד 1968 נשוי ואב לחמישה ילדים, הגיש ביום 27.09.11 כנגד הנתבעות 3-4 ונתבעים נוספים כתב תביעה מתוקן לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לביתו, שמקורם לטענתו בהתרשלות ו/או הפרת חובה חקוקה כלפיו (להלן: "כתב התביעה המקורי").

2.       בתיק הוגשו כתבי הגנה, הודעות לצד ג' וחוות דעת מומחים מטעם הצדדים וכן, מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר סיכם את חוות דעתו והגישה לתיק ביהמ"ש ביום 19.9.12. בהחלטה מיום 19.3.13 ניתנה הוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע לשתי ישיבות הוכחות לחודש 9/2013. ביום 27.05.13 הגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו, אשר התייחסו, בין יתר הטענות, לאירוע שהתרחש לפני כעשר שנים במהלכו אירע, לטענתו, פיצוץ בצנרת המים הראשית של הנתבעת מס' 3 - עיריית צפת.

3.       בעקבות הגשת התצהירים, הגישה הנתבעת 3 בקשה למחיקת סעיפים בתצהירי התובע המתייחסים לאירוע פיצוץ צנרת המים, בטענה כי אלה מהווים הרחבת או שינוי חזית, מאחר שהטענות שהועלו בהם לא נטענו בכתב התביעה שהוגש על ידי התובע.

4.       בהחלטה מיום 29.05.13 הוריתי על מחיקת הסעיפים בתצהירים המתייחסים לטענה העובדתית בדבר הפיצוץ בצנרת המים, מהטעם שאלה לא אוזכרו בכתב התביעה או בחוות הדעת שצורפה לו מטעם התובע. עוד קבעתי, כי בכתב התביעה ובחוות דעת המומחה נטענו טענות כלליות בלבד, כי אחד הגורמים האפשריים לתזוזת הקרקע הוא דליפת מים שמקורה בצנרת ראשית של מים וביוב, וטענות כלליות לעניין אי תיקון מפגעים ואי ניקוז שטחי ציבור, ואין בהן די כדי להוות בסיס להעלאת טענות בקשר לאירוע ספציפי של פיצוץ צנרת המים כמתואר בתצהירים. הוספתי וקבעתי, כי אילו התובע היה רוצה לטעון כי אותו אירוע שהתרחש לפני כעשר שנים מטיל על העירייה אחריות לנזק שהתגלה בביתו היה עליו לפרט את האירוע באופן מפורט בכתב התביעה ולהעלות את טענותיו בצורה מפורטת וברורה.

5.       בעקבות ההחלטה האמורה הגיש התובע בקשה זו לתיקון כתב התביעה, תוך פירוט והרחבת הטענה הנוגעת לפיצוץ בצנרת הראשית של העירייה כמפורט בסעיפי התצהירים שנמחקו בהחלטה באמורה מיום 29.05.13, וכמפורט בסעיף 13 בתגובת התובע.

טענות הצדדים

6.       הנתבעות 3-4 מתנגדות לבקשה, וטוענות, כי תיקון כתב התביעה יפגע בטענת ההתיישנות שיש להן כנגד עילת התביעה החדשה, שמבקש התובע לכלול בכתב התביעה המתוקן. עוד טוענות הנתבעות 3-4, כי תיקון התביעה יגרום להן נזק אשר לא ניתן לתקנו בפסיקת הוצאות, משום שלא יהיה זה הוגן לצפות מהן להביא היום ראיות להפרכת טענה לפיצוץ נטען מלפני כ - 10 שנים. כן טוענות הנתבעות 3-4, כי הבקשה מוגשת בשיהוי רב, לאחר כ - 5 שנים בהן מתנהל התיק ולאחר הליכים רבים, לרבות 3 חוות דעת מקצועיות שהוגשו בתיק ולרבות תיקון כתב התביעה פעם אחת. היעתרות לבקשה לתיקון כתב התביעה תביא לסרבול בלתי מוצדק של ההליכים בתיק, בין היתר משום שהיא הופכת את חוות הדעת שהוגשו בתיק לבלתי רלוונטיות ותצריך קבלת חוות דעת חדשות. לחלופין, וככל שבית המשפט ימצא לנכון להתיר את התיקון המבוקש, מבקשות הנתבעות 3-4 כי בית המשפט יתנה את התיקון בתשלום הוצאות שנגרמו לנתבעות בפועל בגין ניהול ההליכים עד כה, בסכום שלא יפחת מ - 30,000 ש"ח.

7.       התובע טוען כי התיקון המבוקש דרוש להשלמת התמונה ויאפשר דיון והכרעה במכלול הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ובכל הגורמים האפשריים לנזק שנגרם לביתו. באשר לטענת השיהוי טוען התובע, כי מלכתחילה סבר שהפרוט בכתב התביעה רחב דיו כדי להכיל את האירוע נשוא התצהירים ואולם מיד עם קבלת ההחלטה מיום 29.05.13 הגיש בקשה זו לתיקון כתב התביעה תוך הרחבה ופירוט של הטענה הנוגעת לפיצוץ בצנרת המים כמפורט בסעיפי התצהיר שנמחקו בהחלטה האמורה, ואין כל שיהוי בהגשת הבקשה. התובע מוסיף, כי בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב תביעה בכל שלב של הדיון. בתיק טרם הוגשו תצהירי הנתבעים וטרם התחיל שלב ההוכחות, ועל כן תיקון כתב התביעה לא יגרום נזק לנתבעות 3-4.

לעניין טענת ההתיישנות טוען התובע, כי עילת התביעה בכתב התביעה המתוקן הינה אותה עילת תביעה שפורטה בכתב התביעה המקורי. ניסוח כתב התביעה המקורי נעשה באופן הרחב ביותר אשר יתייחס לכל הגורמים האפשריים, שגרמו או תרמו לנזק. עילת התביעה במובנה הרחב כעולה מכתב התביעה המקורי הנה פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לביתו של התובע, והתיקון המבוקש רלבנטי לבחינת שאלה זו, ובא לפרט ולהרחיב את הטענה העובדתית הנוגעת לפיצוץ בצנרת הראשית של הנתבעת 3, כמפורט בסעיפי התצהירים אשר נמחקו בהחלטה האמורה. מדובר בהשלמה ובפירוט עילה, ולא בעילה חדשה. על כן, לא עומדת לנתבעות 3-4 טענת התיישנות כנגד עילת התביעה החדשה, ומתן רשות לתיקון התביעה לא יפגע בטענת ההתיישנות, וממילא לשיטת התובע תקופת ההתיישנות טרם חלפה.

דיון והכרעה

8.       לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבעות 3-4 ובתגובה לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

9.      כאמור, התובע מבקש להתיר לו הכללת הטענות, כי פיצוץ בצנרת המים שהייתה בבעלותה, בטיפולה ובאחזקתה של הנתבעת 3 גרם או תרם לנזק שנגרם לביתו. מעיון בכתב התביעה המתוקן והשוואתו לכתב התביעה המקורי, ובשים לב להחלטה מיום 29.05.13, עולה בבירור  כי מטרת התיקון היא להוסיף טענות עובדתיות לגבי אירוע ספציפי עליו נודע לתובע, לטענתו, בשלב שלאחר הגשת כתב התביעה.

10.  תקנה 92 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת, כי בית המשפט רשאי בכל שלב של הדיון להתיר לבעל דין לשנות או לתקן כתב טענות כדי לאפשר לבית המשפט "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". גישת בתי המשפט בעניין תיקון כתב טענות הינה גישה ליבראלית, לבית המשפט שיקול דעת רחב אם להתיר תיקון כתב התביעה אם לאו, והוא רשאי להורות כן גם בשלב מתקדם ביותר של הדיון ואף בשלב של הגשת ערעור על פסק הדין. בית המשפט יתייחס ברוחב לב לבקשה לתיקון כתב התביעה מקום שהיא מיועדת להבהיר את המחלוקות בין הצדדים ולאפשר לבית המשפט לדון ולהכריע בשאלות שהן באמת השאלות שבמחלוקת בין הצדדים. ובית המשפט יתיר תיקון כתב טענות כל עוד אין בכך כדי לגרום לבעל הדין שכנגד נזק שאינו ניתן לתיקון ע"י פסיקת הוצאות ( ע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נגד בן הרוש  פ"ד מד(1), 160).

אין ספק שמטרת התיקון, כפי שעולה ממהות התיקון המבוקש, היא לאפשר לבית המשפט להכריע בכל השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. מעיון בתגובת הנתבעות   3-4 ניתן להיווכח, כי הן אינן חולקות על כך שמטרת התיקון היא לאפשר לבית המשפט לדון בשאלות שהן באמת השאלות השוניות במחלוקת בין הצדדים וטענותיהן מתמקדות בנושאים אחרים, מלבד נחיצות התיקון לצורך הכרעה אמיתית ומקיפה בשאלות השנויות במחוקת.  משכך, יש לבדוק אם יש בטענות הנתבעות כדי להביא לדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה על אף שמדובר בתיקון נחוץ ומתבקש.

טענת ההתיישנות

11.   לעניין הפגיעה האפשרית בטענת ההתיישנות הכלל הוא, שאין בית המשפט מתיר תיקון כתב התביעה מקום בו התיקון יפגע בטענת התיישנות שיש לנתבע כנגד עילת התביעה החדשה, שכן יהיה בכך משום קיפוח זכות הנתבע להתגונן כנגד העילה החדשה בטענת התיישנות (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 352-349; ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית נגד זייד פ"ד לד(4) 126).

בהתאם להלכה הפסוקה, לצורך בחינת השאלה, אם התיקון המבוקש פוגע בטענת התיישנות אפשרית שבפי הנתבעות או מי מהן, יש להסתכל על עילת התביעה במובן הרחב ולא במובן הצר. דהיינו, על בית המשפט לבדוק אם מרכיבי היסוד של התביעה העיקרית השתנו. אם מרכיבי היסוד בתביעה המתוקנת תואמים למרכיבי היסוד בתביעה העיקרית, לא ניתן לומר כי התביעה המתוקנת כוללת עילת תביעה חדשה שהתיישנה. ברם, אם כתב התביעה המתוקן כולל עילות תביעה חדשות שזכרן לא בא בכתב התביעה המקורי באופן שמשנה את מרכיבי היסוד של התביעה המקורית, לא ניתן להתיר את תיקון כתב התביעה בשל הפגיעה האפשרית בטענת התיישנות, שהנתבעות יכולות היו להעלות אילו התביעה הייתה מוגשת באופן עצמאי ולא על דרך של תיקון כתב התביעה (ראו לעניין זה ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נגד בן הרוש, פ"ד מד (1), עמ' 160; ע"א 728/79 הנ"ל; רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד מגן דוד אדום לישראל בע"מ)  (פורסם בנבו). ר' גם ע"א 5064/90 שלום סאסי נגד יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ פ"ד מה (2), ממנו ניתן להיווכח, כי כדי שבית המשפט יחליט אם התיקון מהווה עילה חדשה או שמא מדובר באותה עילה, עליו לשאול את עצמו, האם סיפור המעשה במובן הרחב בעילה המקורית הינו אותו סיפור מעשה שבעילה החדשה. אם התשובה לכך חיובית, יתיר בית המשפט את התיקון מאחר שטענת ההתיישנות לא תתפוס.